שנה
לכתוב אליה או לכתוב עליה. אני לא יודעת. ביום הולדת הייתי באטרף של ההכנות, היא הרגישה שמשהו הולך לקרות, סירבה לישון צהריים, פתחה שוב שוב...


ברווז
מאז שרונה נולדה לא קיפלתי את ארון הבגדים שלי חצי שנה אולי יותר. דחסתי את הבגדים מלפני המסע הזה עמוק בארון. גם כשאמא שלי שאלה אם אני רוצה...


למה היא לא בגן?
השעה עשר וחצי בבוקר אנחנו יושבות לנו בינואר חורפי עם שמש ישראלית רותחת. אני בחולצה דקה וג'ינס קרעים, היא בטח נחנקת תחת השכבות אני חושבת...


על פסים וקקי גב
כשהם קטנים הכי כיף לטייל איתם, הם עוד לא מסוגלים להפריע מספיק. בגיל 3 חודשים יצאנו לטיול בצפון, טיילנו בראש פינה, עשינו כמה תמונות...


תמיד לפני היומלדת
בין אלה שאוהבים לאלה ששונאים יומלדת אני נמנת עם אלה ששונאים. כל יומלדת נפתח הסכר, אני נצמדת לשיר של חורף שקורע אותי ונפער לי חור של חוסר...


החלב ואני
הפעם הראשונה שהניחו את רונה בידיים שלי הייתה כמה שעות אחרי שהתאוששתי מהניתוח, אם בכלל אפשר לקרוא לזה התאוששות. השעה הייתה כבר תשע בערב...


שעון מראה שלוש
לפני שלושה חודשים הגשמתי את חלומו של אהובי. מאז שנולד הוא רצה ילדים. הוא תמיד ניסה לשכנע אותי בטענה שאני אהיה אמא מגניבה. בעולם המושגים...

